מעוז נ' לביטוח בע"מ ואח'

פסק דין

התביעה וטענות הצדדים

בפני תביעה כספית בה מבקש התובע לחייב את הנתבעים בתשלום בגין נזקים שנגרמו לו כתוצאה מתאונה עם רכבה של הנתבעת 2. לטענת התובע, לאחר שיצא ממתקן לשטיפת רכב ובעודו בעצירה מוחלטת, רכבה של הנתבעת 2 נסע לאחור והתנגש ברכבו, והסב לו את הנזקים נשוא התביעה. הנתבעים טוענים כי אכן הנתבעת נסעה לאחור אך זאת לאחר שוידאה כי הדרך פנויה; לפתע, כך נטען, התובע יצא ממתקן השטיפה מבלי לבחון את דרכו ולפיכך התנגשו הרכבים, כשלתובע אחריות לתאונה.

באשר לנזקים שנתבעו, טוענים הנתבעים כי הנזקים המתוארים בדו"ח השמאי שצורף לתביעה לא נגרמו כתוצאה מהתאונה דנן; כי שכ"ט השמאי מופרז; כי לא הוכחה ירידת הערך הנתבעת, ומכל מקום השמאי לא לקח בחשבון את העובדה כי מדובר במונית ועקב כך היה עליו להפחית מערכה 32%-35% וממנו לגזור את ירידת הערך; כמו כן, כי לא הוכחו הפסדי השכר הנטענים על ידי התובע.

דיון והכרעה

דין התביעה להתקבל בחלקה, מהטעמים דלקמן.

בדיון שהתקיים בפני העיד התובע בעצמו. התובע חזר על טענותיו בכתב התביעה מטעמו לרבות על גרסתו כי האירוע ארע כשהיה בעמידה מוחלטת. נתבעת 2 העידה וטענה, בניגוד לנטען בכתב ההגנה, כי לא ראתה את התובע ואינה יודעת אם הוא נסע או לא.

בנסיבות אלה, ומשגרסת התובע מחד מהימנה על בית המשפט וכשמאידך הנתבעת מודה כי אינה יודעת אם התובע נסע אם לאו, אני קובע כי האחריות לתאונה רובצת לפתחם של הנתבעים.

באשר לנזקים הנתבעים הרי שהנתבעים טענו כי כל הנזקים שנתבעו מופרזים: הן לגבי הנזקים בגין תיקון הרכב בפועל והן לגבי יתר הנזקים, כפי שאפרט להלן.

באשר לנזקים לרכב התובע בפועל - אין בידי לקבל את טענות הנתבעים. לבית המשפט הוגש מטעם התובע דו"ח שמאי אשר חזקה עליו, ובהיעדר ראיה לסתור, כי הוא משקף נכונה את מצבו של הרכב לאחר התאונה ועובר לתיקונו, ולפיכך בענין זה מקובלת עלי חוות דעת השמאי. אין בידי לקבוע על בסיס תמונות שהציגו הנתבעים כי הנזק חמור פחות מכפי שנקבע על ידי השמאי, והאם לאור התמונות לא היה צורך בהחלפת כל החלקים שהוחלפו. אין גם בעדויות אביה של הנתבעת 2 ודודה כדי לסתור את חוות דעת השמאי. כאמור, בהיעדר ראיה לסתור את חוות דעת השמאי יש לחייב את הנתבעים בתשלום הנזק בגין תיקון הרכב לגבי מוקד חזית צד שמאל כפי שנקבע על ידי השמאי, בסך 13,868 ₪.

באשר לשכ"ט השמאי הרי שאכן צודקים הנתבעים כי שכ"ט שמאי בתביעות כגון דא, נע סביב 500 – 600 ₪. בנסיבות הענין ובשים לב לכך שמחוות הדעת לא עולה כל התייחסות לפעילות חריגה של השמאי אני מעמיד את התשלום בגין שכ"ט השמאי על סך 600 ₪.

באשר לירידת הערך, אציין כי אכן בדו"ח השמאי אין כל התייחסות לערכו של רכב התובע כמונית. בדיון שהתקיים בפני, הציג נציג הנתבעת 1 את נ/2 – עמוד מתוך מחירון לוי יצחק – לפיו יש להפחית 32%-35% מערך רכב המשמש כמונית. בענין זה לא טען התובע דבר ובנסיבות הענין ובהיעדר כל התייחסות לכך בדו"ח השמאי, מצאתי לנכון להפחית את הסכום הנתבע בגין ירידת הערך, תוך שלקחתי בחשבון גם את העובדה כי הרכב הינו שנת ייצור 2008, כמפורט להלן.

בנוסף, בדו"ח השמאי צוין כי נלקח בחשבון 2% ירידת ערך בגין "ישור קורות מרכב". דא עקא, אין בדו"ח השמאי ואף לא בחשבונית תיקון הרכב שצורפה לתביעה, כל התייחסות לפגיעה בקורות מרכב ובנסיבות אלה איני יכול לקבל את רכיב ירידת הערך בגין תיקון זה. נותר אם כן שיעור של 2% משווי הרכב כירידת ערך ולא 4% כפי שקבע השמאי (ראה עמוד 4 לחוות דעת השמאי נספח לכתב התביעה).

לאור קביעותיי לעיל, יש להפחית משווי הרכב כפי שצוין על ידי השמאי – 131,000 ₪ - שיעור של 32% ולפיכך שווי הרכב לשם קביעת ירידת הערך הינו 89,080 ₪. מכפלת סכום זה ב – 2% ירידת ערך מביאה לתוצאה של 1,782 ₪ בגין ירידת ערך ובסכום זה אחייב את הנתבעים.

באשר לרכיב אובדן ימי העבודה הרי שמקובלת עלי טענת הנתבעים כי רכיב זה לא הוכח, שכן כפי שעולה מחשבונית התיקון אותה צירף התובע לתביעתו, הרכב נכנס לטיפול ויצא ממנו באותו היום, 7.9.2009. את ענין יום התיקון אקח בחשבון במסגרת חיוב הנתבעים בהוצאות.

לאור כל הנ"ל הנני מחייב את הנתבעים יחד ולחוד לשלם לתובע, בתוך 30 יום מהיום את הסך 16,250 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל. כמו כן, אני מחייב את הנתבעים בהוצאות בסך 1,500 ₪ שאם לא ישולמו בתוך 30 יום מהיום יישאו ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד התשלום בפועל.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ל' שבט תש"ע, 14 פברואר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: